גמרא
פירוש
פרק ה – כיצד מערימין
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
כיצד מערימין על הבכור כו׳ – דלא קדיש בכור עד דמקדיש ליה יציאת רחם אבל עד שהוא במעי אמו יכול לשנותו לדבר אחר:
והשני ימכר לחייבי עולות ודמיו חולין משום הכי ימכר לחייבי עולות1 דילדה זכר סתם אם תהא עולה ועוד אין ידוע על איזה אמר הלכך שני ימכר לחייבי עולות [ומשום הכי] דמיו חולין דמ״מ לא הקדיש אלא אחד:
[ילדה ב׳ נקבות – דינו כב׳ זכרים:
מותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם – כגון אם יצא אזנו קודם או שפתו והטיל בה מום קודם שיצא רוב ראשו יקרב עולה:
עולה אין – כלומר לשם עולה דחמירה קדושתה מבכור יכול לשנותו אבל שלמים דגריע קדושה מבכור דנאכל לישראל לא יקרב וכ״ש להטיל מום דקא משוי ליה חולין דאסור: קסבר רב יהודה – מתני׳ דדייקינן מינה דלשם עולה אין לשם שלמים לא:
בזמן בהמ״ק קיים – וכי קאמינא דמותר להטיל מום בזמן הזה אמינא: ואימא הכי נמי – דמש״ה ליגזר דלא:
אפ״ה הא עדיפא – להטיל בו מום דאי לא שדי ביה מום דלמא אתי לידי גיזה:
ל״א הא קמ״ל רב יהודה – דחסירא עדיפא דלא ליתי כו׳: אם נקבה זבחי שלמים – אמאי איצטריך למימר נקבה ליהוי חולין נקבה מי מקדש בבכורה] אלא סיפא דקתני ילדה נקבה תמימה תיקרב שלמים בבהמת הקדש קתני דאם הקדיש בהמה מעוברת ואמר ילדה נקבה תהא שלמים הויא שלמים קסבר עובר לאו ירך אמו הוא (ל״א כלישנא קמא) [אמרי הא בהמה מבכרת מאי היא אי דהקדש היא אמאי והשני ימכר האיך דהקדיש עולה כו׳]: סיפא אתאן [כאן יש כשתי שורות חלק] לבהמת חולין – וכגון דלא ידיעה אהי זכר מינהו אמר עולה הלכך שני ימכר לצרכי עולות ודמיו חולין כדאמרן לעיל:
ל״א זכר בתרא חולין בעלמא הוא אלא משום דלא ידעינן הי נפקא ברישא הלכך השני ימכר לצרכי עולה ודמיו חולין דמכל מקום לא היה דעתו לעולה אלא על האחד:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
עולה אין – כלומר לשם עולה דחמירה קדושתה מבכור יכול לשנותו אבל שלמים דגריע קדושה מבכור דנאכל לישראל לא יקרב וכ״ש להטיל מום דקא משוי ליה חולין דאסור: קסבר רב יהודה – מתני׳ דדייקינן מינה דלשם עולה אין לשם שלמים לא:
בזמן בהמ״ק קיים – וכי קאמינא דמותר להטיל מום בזמן הזה אמינא: ואימא הכי נמי – דמש״ה ליגזר דלא:
אפ״ה הא עדיפא – להטיל בו מום דאי לא שדי ביה מום דלמא אתי לידי גיזה:
ל״א הא קמ״ל רב יהודה – דחסירא עדיפא דלא ליתי כו׳: אם נקבה זבחי שלמים – אמאי איצטריך למימר נקבה ליהוי חולין נקבה מי מקדש בבכורה] אלא סיפא דקתני ילדה נקבה תמימה תיקרב שלמים בבהמת הקדש קתני דאם הקדיש בהמה מעוברת ואמר ילדה נקבה תהא שלמים הויא שלמים קסבר עובר לאו ירך אמו הוא (ל״א כלישנא קמא) [אמרי הא בהמה מבכרת מאי היא אי דהקדש היא אמאי והשני ימכר האיך דהקדיש עולה כו׳]: סיפא אתאן [כאן יש כשתי שורות חלק] לבהמת חולין – וכגון דלא ידיעה אהי זכר מינהו אמר עולה הלכך שני ימכר לצרכי עולות ודמיו חולין כדאמרן לעיל:
ל״א זכר בתרא חולין בעלמא הוא אלא משום דלא ידעינן הי נפקא ברישא הלכך השני ימכר לצרכי עולה ודמיו חולין דמכל מקום לא היה דעתו לעולה אלא על האחד:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 נראה דצ״ל דהא אם זכר עולה סתם אמר ואין ידוע כו׳.
הערות
Gemara
Peirush